שלום לרבנית ימימה,
כבר תקופה שאני חווה בדידות חברתית.
מרגישה שיש פער גדול ביני לבין חברות בגילי אם זה בתפיסת המציאות,הבגרות,הצניעות,החן החיצוני.(ללא התנשאות,באמת ממודעות,כמובן שרחוקה מלהיות מושלמת).
אני מרגישה שמהווה איום לפעמים על בנות שככל שמכירות אותי גם מתפתחת קצת קנאה.
מעבר לזה שזהו שלב שבנות כבר “לא סופרות” אחת את השנייה (בת 22) כל אחד יותר בקטע הזוגי. וזה חסר לי. ככה שחווה חסר ב2 הצדדים.
איך משלימים עם תחושת הלבד הזו והתחושות שאתה המון לבד בלי לשקוע מידי פעם בעצבות? לפעמים הבדידות מייסרת.
וזה לא תלוי בי,תאמיני לי. לפעמים מרגישה שזה תיקון שאני צריכה לעבור.(* יש לציין שיש לי דימוי עצמי מעולה ובטחון.)
תני חיזוק בבקשה.
Loading the player ...
הרבנית גם לי עזרת בתשובה שלך תודה!!!!!!!