בשיעור זה נלמד איך לתקן משקעים מהעבר חוויות כואבות על ידי כלים של לדון לכף זכות, לראות את האחר, להבין שכל בן אדם לא נגדי. וכולם מחפשים אהבה והערכה. ובעצם להתחיל מחדש. יש שיטה שפותחה בהוואי שדי דומה לתהליך של שיטת החסידות היא נקראת פונופונו , מי שפיתח אותה עבד עם חולים פסיכיאטריים בבית כלא, החולים במחלקה הגיעו למצב של ריפוי מלא, כולם. נגשו אליו ורצו להבין את העניין, העניין שלו היה ,הבנה שאני אחראית באופן אישית על מה שמתנהל איתי ביקום. רק על ידי ארבעה משפטים שונים שאומרים על סיטואציה אתה בעצם עוזר ליקום להתרפא כי ברגע שאני מנקה אצלי זה יתנקה בחוץ. ארבעת המשפטים שהדוקטור חשב עליהם ושידר להם הם – 1. אני אוהב אותך 2.אני מצטער 3. אנא סלח לי 4. תודה לך. אדם שנמצא מולי והוא מפחיד ואלים כל מה שחסר לו זה אהבה. כי זה המצרך הכי לשוב לאדם. המסלול הזה הוא מסע שאת מחליטה שאני יוצאת מהקופסה ומסתכלת על כל מה שקורה בתובנה שכל העולם לא נברא אלא בשבילי שאדם יחשוב שהכול בעולם קורה בשבילי כל אחד בא לתקן את העולם ובכל סיטואציות החיים שלי באתי לתקן משהו ולכל אחד יש את התוכנה משלו עם הדמויות שלי שהוא זימן לי ואז אני צריכה להבין כל זה קורה בעצם בשביל שתראי את עצמך ותתקני. הפרשנות שלי לכל מה שאני רואה מסביבי צריכה להיות טובה. ולכן נעים להיות אצל צדיקים כי הם רואים רק טוב. אם אני מסתכלת בטוב על העולם אני מתקנת אותו. אם אני משדרת אהבה, מחילה ,סליחה והודיה אני מרפאה את העולם.
אוהבת מוחלת ומודה | נורית אילון הירש
Loading the player ...
בס”ד
נורית השיעורים שלך מעולים…..אבל זה עולה על כולם
דיברת בשיחה פתוחה וקולחת על גאולה פרטית וכללית
אלפי תודות
את ממש מטפלת
מזל טוב על התואר סבתא
שיזכו לגדלה לתורה לחופה ומעשים טובים
עם מזל גדול
תודה רבה!!!
אמן!
תודה!
שיעור מאלף.
יש אפשרות להעלות את מילות השיר של חלי ראובן?
ילדה ילדה ילדה / חלי ראובן
(מוקדש לך חברת נפשי)
ישבת מולי
ובאת אלי מלחשת:
(אולי כדי שעצמך לא תשמע שוב
את כל מה שהיה עלייך לעבור),
“אמא שלי נפלה
והתפצלה אישיותה לכל הרוחות
ואבא שלי היה רחוק שנות אור ממשהו שפוי,
הייתי ילדה שהבינה
בגיל שעוד אין גיל,
איפה שעוד לא מצליחים להחזיק את המזלג ביד
שהחיים זה הישרדות,
שאם לא אדאג לי – אמות”
כאב עז פלח את הקשבתי
הנשמה שלי יצאה ממני
ובדמיוני התהלכתי קוראת אלי:
“ברגע זה ממש
חולף על פנייך
מישהו
שעברו עליו ימים
שהיה מתעורר לשמש חשוכה
לציפורים שותקות,
חבקי אותו במבטך
ואמרי בלב:
“גם האיש הזה, בדיוק כמוני,
רוצה להרגיש אהוב ומוגן,
תארי לך שכולנו היינו מטפטפים כך,
תארי לך איזה עולם היינו מתבראים בו
כמה אור היה נמשח עלינו
תארי לך איך היינו ניצלים מעצמנו”
אספתי נשימה
והפניתי אליה:
“ספרי לי עוד על הילדה הזו”
העיניים שלה הוצפו
ודמעותיה חצו את ליבי לשניים
היא לא הוסיפה לדבר
ואני לא הוספתי לשאול
היתה המולה גדולה בתוכנו, ללא קול,
אחרכך בא שקט
הצנחתי מבטי על האשה המלכותית הזו
ועל מה שהיא עשתה מעצמה ברוב הוד וחוכמה
על מה שהיא נהייתה להיות עם השנים
וגדולתה מילאה את חיוורוני ואת כל חסרונותיי,
אז
הפלתי קולי על הרעד שלה:
“אמרי לילדה הזו שאמא שלה מוסרת
שהיא נהדרת,
שהיא חג מהלך
שהיא מתנצלת שלא יכלה להיות בשבילה,
שהאובדנים טרפו את חייה
הגידי לילדת השוקולד הזו
שאף אחת לא היתה יכולה לעבור
את מה שהיא עברה
ושתודה שהיא לא ויתרה על הים הגדול של החיים,
אמרי לה שאני מבינה אותה
כפי שמבין סיפור את סופרו
כמו שמבין סתיו את עצבות הקיץ המסתיים,
אמרי לה שהיא חיים של אמא,
שלא היה רגע אחד בימיי ובמותי
ששמה לא נהגה
על שפתיי האילמות
לא היתה דקה
שפסקתי לאהוב אותה”
תודה תודה תודה
מרגישה שמדברת מהגרון שלי. גורמת לי לדמוע.
מדברת בפשטות ובבהירות.