הרבנית ימימה מזרחי בשיעור מיוחד לקראת פורים, משנה שעברה

 

היום נלמד על החג הזה שהוא החג של הנשים. אסתר נמצאת במצב איום, נאנסת במשך 4 שנים ע”י אחשוורוש, והיא מלמדת אותנו שאישה במצבים הגרועים ביותר, תמיד נשארים לה ביד שלוש מיומנויות. הראשונה- למרות המצב הקשה שאני נמצאת בו, אני יכולה ללמוד. את התורה לומדים הכי יפה בחושך. אסתר מגיירת את המשרתות שלה בארמון של אחשוורוש, היא מוסיפה ספר שלם לתנ”ך, כי בחושך הגדול זה מה שיוציא אותך. מיומנות שניה- אפילו שהיא עוברת רע מסיבי יש לה עדיין היכולת לבדל עצמה מהרע ולדעת שהיא אישה טובה, המן הרע הזה. והמיומנות השלישית- קוראים לזה סחר נשים, היא כזו סוחרת, “טעמה כי טוב סחרה”. היא אומרת לה’ עשית לי דברים לא נעימים, אני מבקשת משהו בתמורה. אני רוצה שתברא לי חג. אני לא יכול הוא אומר לה, יש חגים- יש פסח, שבועות וסוכות, אני לא יכול לברוא לך חג משום מקום. אסתר אומרת אני לא רוצה חגים כאלה, אלה חגים של התגברות על הרע. איך כתוב על אבא של המן, “וישסף שמואל את הגג” וישסף-ראשי תיבות: פסח, שבועות, סוכות. אני רוצה חג שכולו טוב, לא הסוף של הרוע, אלא התחלה של משהו מדהים ונהדר. אני רוצה את היום שאחרי המלחמה, לא לעשות חג בימים שנלחמנו בהם. “ונח בהם”- אישה רוצה לנוח, נשים עייפות ממלחמות. תברא לי חג חדש, חג של ונהפוך הוא. לא כמו יום הכיפורים. מה זה כיפורים? כל המינוס הופך לאפס. לא רוצה חג שמעלמים בו את הרע. אז הוא נותן לה את הפורים.

 

איך שמחים ביום הכל כך לא פשוט הזה? והרבנית קוק תמיד אומרת לי תזכירי לתלמידות שלך שלא ישכחו לשמוח ביום הזה. זה משלוח מנות של שמחה, מחלקים לך שמחה לכל השנה ביום הזה.