‘אור מירושלים’ לשבת שירה | שירת הגאולה | אפרת בזק

פרשת בשלח, ובליבה שירת הים, חלה תמיד סמוך לט”ו בשבט.
נתבונן בפסוקי השירה לאור דברי הרב חנן פורת:
אל מול נס קריעת ים סוף, בשעה שזכו ישראל סוף סוף לזקוף את קומתם, וקולם
התרונן בשירה המישירה מבטה למרחקים, בקעו ועלו נדבכים נוספים במהלך
הגאולה:
תְּ בִ אֵ מוֹ וְּ תִ טָּ עֵ מוֹ בְּ הַ ר נַחֲלָּתְּ ָך
מָּ כוֹן לְּשִ בְּ תְּ ָך פָּ עַ לְּתָּ ה’
מִ קְּ דָּ ש ה’ ּכוֹנְּנּו יָּדֶ יָך.
ה’ יִמְּ ֹלְך לְּעֹלָּם וָּעֶ ד.
דימויו של עם ישראל לאילן הנטוע על אדמתו מצוי בכמה מקומות בתנ”ך, אך כאן
מופיע לראשונה. כאן נראית האחיזה האיתנה בארץ לאורך ימים ושנים, כעץ זה
שימיו ארוכים, ובלשון הנחמה של ישעיהו, ‘כִימֵ י הָּ עֵ ץ יְּמֵ י עַ מִ י’.
אולם אפשר, שלא רק בשורה יש כאן אלא גם תביעה נסתרת: לאחוז ב’גבורת
הסבלנות’ הנדרשת לתהליך הקליטה וההשתרשות בארץ, כאילן זה המכה שורש
קמעה קמעה אל לב האדמה, ודרושות לו שנים עד שישא ענפיו ויתן פריו. (הרב
פורת, מעט מן האור)
בשבת שירה אנחנו מוזמנים להתרומם לדרגה אליה הגיע עם ישראל על ים סוף,
לשיר ולשמוח בשמחת הגאולה. מיד עם הניסים הגדולים, כששרים משה וישראל
את שירת הים, ומרים והנשים שרות בתופים ובמחולות, וכולם מהללים את ה׳, כבר
מסמנים עם ישראל בשירתם את היעד:
תְּ בִ אֵ מוֹ וְּ תִ טָּ עֵ מוֹ בְּ הַ ר נַחֲלָּתְּ ָך, מָּ כוֹן לְּשִ בְּ תְּ ָך פָּ עַ לְּתָּ ה׳, מִ קְּ דָּ ש ה׳ ּכוֹנְּנּו יָּדֶ יָך.
כשחושבים על סימון מטרה, הצבת יעד, הגדרת כיוון, אנחנו יכולים לחבר את זה
לתחומים רבים בחיינו. ברובד הלאומי שלנו, עם ישראל יוצא מעבדות לחירות
ומסמן להיכן הוא שואף להגיע, ואיך מקבלת החירות את העומק שלה… במרכז
רוחני קבוע ומיוחד, במקדש.
גם בין דפי ה’דף היומי’ שנלמדו השבוע אנחנו מוצאים סוג של סימון כיוון.
התכווננות פיזית שמבטאת התכווננות פנימית של הלב:
תנו רבנן:
היה עומד בחוצה לארץ – יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל …
היה עומד בארץ ישראל יכוין את לבו כנגד ירושלים …
היה עומד בירושלים יכוין את לבו כנגד בית המקדש …
היה עומד בבית המקדש יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים …
נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד… (ברכות ל.)
ולכבוד ט”ו בשבט, נחתום במילותיה של נעמי שמר, ע”פ ר’ נחמן מברסלב, בשירת
העשבים, הקושרים לנו את השירה והתפילה, עם הלב המשתוקק, ועם נטיעת העם
בארצו:
וכשהלב מן השירה מתמלא
ומשתוקק אל ארץ ישראל
אור גדול אזי נמשך והולך
מקדושתה של הארץ עליו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון של הלב.

שבת שלום ומבורך!
(להארות: אפרת בזק 0509742096)