פריחת הכשרות העולמית

תחושת העייפות שמופיעה בדרך כלל אחרי אכילת בשר היא תוצאה של תהליך העיכול האטי של הבשר. כיוון שבשר מתעכל לאט יותר משאר המזונות, אכילת מאכלים חלביים מיד אחריו גורמת לחלב להחמיץ, והתוצאה עלולה להיות דלקות וזיהומים במערכת העיכול.

כידוע, דם בעלי חיים הוא מקור גידול לחיידקים. אכילת דם חושפת את האדם לסכנת זיהום והרעלה. שמירה דקדקנית על כללי ההלכה, כגון: בדיקת צומת הגידים והריאות, ההקפדה על ניקיון העופות, המליחה, וההדחות במים לפני ואחרי המליחה ? כולם חשובים לבריאות תקינה. פעולות אלה הן דבר שהווטרינר אינו מקפיד עליו.

לא-יהודים רבים מקפידים לקנות בשר כשר מטעמי בריאות. בצבא הפולני, לפני תקופת הקומוניזם, היתה הוראה קבועה לשחוט את הבהמות על פי ההלכה היהודית, מפני שבאופן זה יוצא רוב הדם מיד ואין החיידקים מתרבים בבשר במהירות כבדרכי ההמתה האחרות. כיוצא בזה התברר במחקר שנעשה ברוסיה שלפני הקומוניזם, כי השמירה על דיני כשרות הריאה בבהמות גרמה לכך שמחלות ריאה שונות אירעו אצל יהודים ביחס נמוך בהרבה משאירעו אצל לא-יהודים.

לרבים די בעצם העובדה, שמוצר עם הכשר עבר עוד עין בודקת של משגיח כשרות – בכדי להגיע למסקנה שכשר זה בריא.

י’ רוט, טכנולוג המזון של מינהל שירות המזון המחוזי בלשכת הבריאות בבאר שבע, פרסם בכתב העת ‘בריאות הציבור’ מאמר מקיף ובו מידע רב על המחלות שגורמים חרקים המצויים במזון, אם על ידי מגע עמהם, אם בשאיפתם ואם באכילתם. הוא מונה לא פחות מתשעה סוגי מחלות הנגרמות על ידי השרצים, חלקי כנפיהם, הפרשות, נשלים (עור ישן שהחרק משיל מעצמו בגדילתו), ביצי חרקים, קורים, שערות ושאר חלקי גופם. אם כן, הדאגה לכשרות המזון קשורה גם לשמירת בריאות הגוף.

היהודי נזהר מאיסור אכילת שרצים לא מטעם הבריאות, אלא משום שכך ציוונו הבורא. עתה, נחשף פן נוסף ליתרונות של שמירת הכשרות – העניין הבריאותי הקשור בזה. נאמר בספר הזוהר: איסתכל באורייתא וברא עלמא (הקבה הסתכל בתורה וברא את העולם); הבריאה עשויה לפי מתכונת התורה, ומי שנזהר לקיים את מצוות התורה ניצל מהרבה מרעין בישין.
 

להלן מאמרים וכתבות הדנים בנושא זה:

המדע מגלה: פתרון תורני למחלת ‘הפרה המשוגעת’

סערה בממלכת בריטניה. מאות אטליזים נסגרים ברחבי המדינה. רבבות ראשי בקר מושמדים עקב סכנת ‘הפרה המשוגעת’. אנשים חדלו לקנות בשר בקר. ובשקט מתפרסם מחקר אמין ביותר, המצביע על תופעה מדהימה: השחיטה היהודית מונעת את מחלת הפרה המשוגעת! חיידקי המחלה שוכנים במוח. אם מהממים את הבהמה לפני השחיטה, דבר שעלול לגרום לבעיות כשרות חמורות עד כדי פסילת הבהמה, החיידקים מתפשטים במהירות הבזק בכל גופה ומהווים סכנה נוראית לאוכל. כאשר שוחטים לפי כללי ההלכה, החיידקים נשארים במוח בלבד ואין כל סכנה. וכל זאת באנגליה, שרצתה לפני זמן לא רב לאסור את השחיטה היהודית עקב ‘צער בעלי חיים’ … ובכן, תמיכה בלתי צפויה למאבק למען השחיטה הכשרה הגיעה בימים אלה מגילויו של המחקר הנל, שנערך על ידי האוניברסיטה החקלאית של טקסס בארצות-הברית. טקסס היא מדינה שבה מפותח גידול הבקר ויש שם בתי שחיטה משוכללים – גם כלליים, וגם לשחיטה כשרה – המספקים תצרוכתם לכל רחבי ארצות-הברית ולמקומות אחרים בעולם. עסקני השחיטה היהודית באנגליה גילו עניין רב במסקנת המחקר, בגלל היבט של ההגנה על השחיטה, ומצפים לתועלת רבה במאבקם.

וכאן בארץ – לאחרונה הזדעזענו כולנו כאשר פרופסור ארנון שמשוני, הווטרינר הראשי של משרד החקלאות, התריע כי 70% משחיטת הצאן ו-44% משחיטת הבקר בישראל, היא שחיטה שחורה המסכנת את בריאות הציבור. פרופסור שמשוני, שערך בעצמו סיורים בשטח, הגדיר את המצב הנורא במילה אחת: ‘תדהמה’. יותר מ50- מחלות מדבקות עלולות לעבור מבקר וצאן לבני אדם. בדבריו הזהיר ‘כי מי שקונה בשר משח
יטה שחורה, משול למי ששותה מים מתוך שלולית בשדה. יש סיכוי קטן מאוד שמדובר במים נקיים.’ ילד שחלה במחלת הפה והטלפיים נשאר עיוור לכל ימי חייו. אין צורך להזכיר שיהודים שומרי מצוות המקפידים לרכוש בשר בכשרות מהודרת אינם בכלל הסיכון. לאחרונה גם גברה הדרישה מצד ציבור מודרני לקניית בשר כשר למהדרין – כגון הכשר חרדי – המקפיד בשבע בדיקות וחקירות על כל מוצר היוצא מתחת ידיו; והסיבה היא הפחד מפני פגיעה בבריאותם אם המוצר אינו כשר באמת.
(דר מיכאל גיל (גילקרוב), בזווית אחרת, חדשות הכרמל, 14.2.97)
 

המרוץ אחרי ה’כושר פוד’

פעם, בעבר הלא רחוק, כשדיברו בארצות-הברית על מוצרים בעלי תווית ‘כשר’, או ‘כ?ו?שר-פו?ד’ כפי שמכנים זאת האמריקאים, היה מדובר בעיקר על בלינצ’ס, כבד קצוץ, קניידלך, גפילטע פיש ומוצרי מזון לחג הפסח. היום, לעומת זאת, ניתן למצוא בארצות-הברית – ובעיקר בניו יורק – את חותמת הכשרות על מוצרי מזון רבים ומגוונים. בין היתר, על מוצרי הפסטה של חברת הענק רוניזיני, על הטאקו המקסיקאי ואפילו על חפיסות של ירקות סינים בהקפאה. החברות הללו מוכנות לשלם שכר גבוה במיוחד למשגיחי הכשרות היהודים, כדי שאלה יעניקו למוצריהם חותמת כשרות.

וכל זאת מדוע? התשובה לכך היא שצרכן המזון האמריקאי, המקפיד בשנים האחרונות על בריאותו ותזונתו, נוטה להאמין שחותמת ה’כשר’ על אריזת המזון, מבטיחה איכות גבוהה מהממוצע ורמת פיקוח על תהליכי הייצור, הגבוהה מהמקובל בשוק המזון הרגיל של הגויים. מסיבה זו מוכנות החברות לייצור המזון לשלם שכר גבוה למשגיחי הכשרות היהודיים, ואפילו לממן עבורם נסיעות ארוכות לחול כדי שיוכלו להשגיח מקרוב על כל המתקנים ותהליכי ייצור המזון – במידה ואלה מתבצעים מחוץ לגבולותיה של ארצות-הברית.

‘משתלם לנו להוציא מדי פעם כמה אלפי דולר עבור הנסיעות של המשגיח שלנו’, סיפר השבוע בעל חברת מזון אמריקאית בכתבה לניו יורק פוסט, ‘שכן חותמת הכשרות על המוצר משלמת את עצמה מהר מאוד ועוד מותירה רווח.’ מוצרי המזון האמריקאיים בעלי חותמת הכשרות אכן נמכרים היטב והתפוצה שלהם בעלייה מתמדת. ברשת הסופרמרקטים ‘סלואן’, עמה נמנה גם הסופרמרקט השכונתי שלנו, מוכרים כבר מזה שנים, ובהצלחה, מוצרי מזון כשרים מתוצרת ישראל. אמנם יהיו אולי מי שיגידו זאת לא חוכמה, שכן בעלי הרשת הם יהודים אוהדים המנסים לסייע לייצוא הישראלי (מה שנכון) אבל מי שחושב שמדובר אך ורק בצדקה ? שוגה, שכן כמה מהמוצרים הישראלים נמכרים כאן כל כך בהצלחה, עד שההיצע לא תמיד עונה על הביקוש.
…
בעוד כחודש ייפתח בניו יורק במרכז הירידים החדש עש הסנטור היהודי המנוח יעקב יעבץ, היריד האמריקאי הלאומי הראשון של מוצרי מזון כשר. אירווינג סילברמן, יוזם האירוע, טען השבוע כי בשנים האחרונות הורגש גידול משמעותי במכירת מוצרי המזון הכשר בארצות-הברית. מדובר לדבריו בתופעה שמתורגמת כבר כיום ל-750 מיליון דולר בשנה ויש הטוענים כי אפילו למיליארד דולר. מהם רק כ-25% נובעים ממכירת מוצרי מזון כשרים לפסח. שאר המוצרים הנמכרים כיום בארצות-הברית עם חותמת הכשרות הם מוצרים מתוצרת חברות לא-יהודיות מובהקות.
(אבי נגאור, ניו יורק, מן העיתונות)

האמריקני אוכל כשר

מהפכה שקטה אך מעניינת עוברת על עולם המזון בארצות-הברית: הולכת וגוברת הפופולריות של מאכלים כשרים. בפולין שלפני מלחמת העולם השניה היו גויים רבים נוהרים אל המסעדות היהודיות כדי ליהנות ממטעמי המטבח היהודי – צ’ולנט, גפילטע פיש, קישקע ואחרים. הנהירה הנוכחית בארצות-הברית נובעת ככל הנראה מתוך תחושה שהמאכלים הכשרים מן הסתם גם נקיים ובריאים יותר.

לנוכח התופעה המעניינת, הולכות יותר ויותר חברות ומבקשות מארגונים רבניים הכשר למוצריהן, וכך החל הסחרור וצובר תאוצה. מספר על כך השבועון האמריקאי ניוזוויק בגליונו מ-4 ביולי (בתרגום חופשי): בסתיו האחרון, כאשר הביקוש לבירה תוצרת חברת קורס באיזור ניו-יורק גבר בשיעור של 15% ובשיעור של 38% באזור פילדלפייה, לא היה צורך למנהלי החברה לשאול מדוע.

התשובה מודפסת הייתה על תווית הבקבוק – בצורת OU, הסמל המעניק גושפנקה של כשרות למוצר האמריקאי (שהוא ראשי התיבות של היוניון אוף אורתודוכס רבייס – איגוד הרבנים האורתודוכסים). חברת קורס לא נזקקה לשנות מאומה במרכיבי הבירה או בתהליכי הייצור כדי לזכות באישור הרבנות, וראשי החברה סבורים שהאישור מעניק להם עדיפות חשובה – הן לגבי 1.5 מיליון היהודים בארצות-הברית המקפידים על כשרות, ברמה זו או אחרת, והן לגבי כל אלה הדורשים מזון בריא יותר. ‘תמיד שבנו וטענו שמוצרינו הם על טהרת האיכות ונקיים מכל רבב’, אמר דובר החברה דוק שוק, ‘ותווית הכשרות מוכיחה שכדברינו כן הוא.’

כל אמריקני המציץ במזווה שבביתו ייווכח שהפופולריות של מאכלים כשרים היא עתה בשיאה. מוצריהם של חברות כמו ‘צ’יריוס’, ‘קוקה קולה’ ו’יופלייט’, העונים על הדרישות ומקבלים תו כשרות, מגיעים לא רק אל שומרי הכשרות אלא גם אל מוסלמים רבים וכן אל קבוצות אוכלוסייה אחרות המקפידות על כגון הא. החברות נוקטות אף בסיסמה שאין צורך להיות יהודי כדי ליהנות ממוצריהן הכשרים, כשהן פונות אל הציבור הרחב באמריקה לנסות את מוצריהם משום שהם בריאים וטעימים.

היום יש בארצות-הברית כ-20,000 מוצרים כשרים, וכאלף מוצרים חדשים מתווספים למעגלי הכשרות מדי שנה. היקף מכירותיהם של מוצרים אלה הגיע אשתקד ל-30 מיליארד דולר, ואחד מכתבי העת למזון בארצות-הברית הכריז שגוברת במדינה זו המגמה לאכול כשר ‘לא רק גפילטע פיש ומצות’ אומר פיל למפרט, מבעלי כתב העת, ‘אלא הרבה מאוד מאכלים נוספים.’
(שבוע טוב)

‘מלך האוכל הכשר’ בארצות-הברית בא לארץ ומכריז: באמריקה קיים שוק של מיליארד דולרים למוצרי מזון כשרים מישראל

בארצות-הברית קיים שוק למוצרי מזון כשר מישראל שערכם יכול להגיע למיליארד דולר בחמש השנים הבאות! – כך טוען ארווינג זילברמן, המומחה מספר אחת בארצות-הברית לאוכל כשר, שהגיע השבוע לישראל. זילברמן ערך בניו יורק לפני כשלושה חודשים את ‘יריד האוכל הכשר’ הראשון בהיסטוריה – ‘אקספו בינלאומי לאוכל כשר ולהווי חיים יהודיים’ היה שמו הרשמי של היריד. 50,000 איש התכנסו ובאו בשעריו במשך ארבעה ימים.

הוצגו בו אלפי מוצרים כשרים למהדרין, החל בגפילטע פיש ועד לדליקטסים מוקפאים כמו מוסקה, אבוקדו וצ’או מיין. … ‘ביריד האחרון היו המוצרים הישראליים רק כ-5% מכלל המוצרים גם יחד’, אומר זילברמן, המסביר באריכות ובדייקנות מיהו הקהל הצורך אוכל כשר בארצות-הברית: ‘ברור כי הצרכנים העיקריים הם היהודים, אך סקרים מיוחדים שהזמנו גילו כי אוכל כשר נתפס בתודעת האוכלוסייה השחורה כמזון משובח;

האוכלוסייה המוסלמית, הנמנעת מבשר חזיר, חשה בטחון ברכישת מוצרי מזון בחנויות של אוכל כשר, ואילו הצמחונים מעדיפים חנויות כשרות בשל תדמית של אוכל טרי יותר’. … ישראל נחשבת ליצרנית האוכל הכשר השניה בגודלה בעולם, אחרי ארצות-הברית. רבים הם המוצרים שמייצרים מפעלים ישראלים שלא ניתן להשיגם בארצות-הברית. המזון הכשר מישראל נתפס כאמין, משובח ובעל איכות גבוהה.
(מן העיתונות)

כשרות כבקרת איכות

המנהל אומר, שלכשרות המהודרת יש חלק נכבד ומכריע בשיפור מוצרי המאפייה. אנחנו מתייחסים לעניין הכשרות לא רק כמרכיב מתחייב וברור לקהל הלקוחות החרדי, אלא גם כמרכיב של בקרת איכות. לדבריו, כל עניין הכשרות בא לידי ביטוי במאפיה בבקרת איכות וטיב בצורה ההדוקה ביותר שרק ניתן להעלות על הדעת. כל נושא הניקיון, מניעת התפתחויות של כל מיני גורמים שליליים, הרי הרבה מאוד נעשה בטיפול ובתיאום של מערכת הכשרות, וזה גם עזר לנו רבות לשיפור תהליכים ואיכות המוצרים, כך שבסיכומו של דבר, כל הדברים הללו הביאו לנו לקפיצה גדולה ומשמעותית מאוד. מסתבר, שבאמת, ככל שרמת הניקיון בטחנות הקמח ובמאפיות יותר גבוהה מתמעטת שריצת החרקים במקום במידה משמעותית.
(מתוך מדריך הכשרות של בדץ שארית ישראל, תשנז)

המאמר באדיבות ארגון הידברות

מילות מפתח:
בריאות כשרות מזון כשר אוכל מהדרין תזונה
kosher kashruth food nutrition