בפרשת וישלח, מופיע הזמן המיוחד של “עלות השחר”. בתום ליל המאבק של יעקב עם המלאך, בעלות השחר, מגיע בירור של
להתפלל את הכלום שבלב (עפ”י השתפכות הנפש אות צ”ד) אמרו לה שהוא רוצה לשמוע אותה. “דווקא בשפה של הלב ובמילים
מתה עלייך לפעמים הדיבור היומיומי כולל ביטויים כמו: “מתה עלייך” “וואי, היית מתה!” “למות, למות.” השימוש הזה, בלי חשבון,
לפעמים אנחנו שואלים, למה ככה?!?! אז נכון, בסוף הכל יסתדר. אבל למה בסוף? למה לא ישר בהתחלה?!?! את אותה השאלה
מרחשוון, מרחשות שפתינו, ממשיכות תנועה. שנלמדה, בעמל רב, בתפילות תשרי. תנועות מאומצות, שהפכו זורמות, מחול שפתיים. פינו שבח, וכל עצמותינו,
אז מה קורה עכשיו? היה פורים, פסח, יום העצמאות…. מה החג הבא? הילדים שואלים, ולא נעים לענות להם שהארועים הבאים
בס”ד עבודה בפרשה – פרשת בא הרבנית שריג מכירה את לא נעים?? אותו דבר מעצבן שבגללו אנחנו נמנעים מלעשות כל
לעזרה או לתשלום טלפוני השאירי הודעה....
תגובות אחרונות