ריח של סוף. סיכום. פרידה. בסיומה של שנת הלימודים עברנו את זה שוב ושוב. פרידה מכיתה ב’, פרידה מכיתה ד’,
השעה 15:45. זהו. כבר עברו 8 שעות. אני מחתימה כרטיס. אורזת את עצמי לתוך תיק הגב הססגוני שלי. מכבה את
שיעור משנים קודמות.
שוב אני עושה את זה. שוב זה קורה לי. אני מרפרפת בהפטרה. ככה עם העיינים. קריאת מרתון ראשונית. ובום. קודם
ימי הרחמים והסליחות, אלו הם ימי הרצון המתחילים בר”ח אלול ונמשכים עד לקראת סוף חודש תשרי. אלו ימים המורגשים עם
בין המרוץ לשעות במשרד, לטלפונים שאני אמורה להחזיר, לשעות שינה שאני אמורה להשלים, לתפלת מנחה, לשרטוטים, לכתיבה הסתמית שלי את
חודש אלול זו מתנה נפלאה שהקב”ה נתן לנו, הוא זכות ולא חובה, ולכן שמגיע חודש אלול צריכים לשמוח, ברוך ה”…
לעזרה או לתשלום טלפוני השאירי הודעה....
תגובות אחרונות