איך יודעים? | רחל ויינשטיין על פרשת קורח

מיהו מנהיג טוב?
בדרך כלל מי שמגיע לתפקידי הנהגה הוא כריזמטי, לעיתים קרובות הוא גם גבוה ויפה. שמתם לב כמה חברי כנסת גבוהים מן הממוצע? לא כולם אמנם…
אבל איזה תכונות רצויות במנהיג?

הייתי אומרת שאם נחפש את התשובה לשאלה מיהו מנהיג טוב בפרשתנו התשובה תהיה מי שפועל לשם שמיים.

התשובה הזו מוצאת חן בעיני ממש. מיהו מנהיג טוב?
זה מי ששם מול עיניו את צורכי העם, ערכים ואמונות. ולא מתחשב בטובתו האישית.
הלואי.

אבל קורח הציג תעמולה כזו בדיוק. אני מאמין בשוויון זכויות, בהנהגה הוגנת ודמוקרטית, בלי מינויים פוליטיים, בלי פרוטקציות.

נשמע טוב. לא?
קורח היה מאד מודרני, אולי הוא פשוט הקדים את זמנו?

אז איך טעינו? איך הולכנו שולל?

הבעיה של קורח הייתה שלא פעל לשם שמיים, כך מסבירה לנו המשנה באבות. כלפי חוץ קורח טען כל העדה כולם קדושים, אבל רצונו הנסתר היה להיות המנהיג בעצמו במקום משה.

אבל איך יודעים?!?!

איך יודעים מי אומר לנו את האמת? איך יודעים איזה מנהיג הוא באמת פועל לשם שמיים?

הייתי רוצה לחשוב שאפשר לראות, ואולי לפעמים אפשר. אבל לצערי אנחנו מגלים שוב ושוב מנהיגים מכל הסוגים שסמכנו עליהם, והלכנו בעקבותם ונפלנו. גילינו שטעינו. מנהיגים מכל הסוגים, מורים רבנים ופוליטיקאים, שחשבנו שהם פועלים לשם שמיים ושטובתנו בראש מעיינותיהם, וגילינו שלא.

אני נזכרת בשיחה שהעביר הרב בהר”ן זצ”ל, כשהייתי תלמידה באולפנא. אני זוכרת איך הוא תיאר רב עם זקן לבן ארוך ועיניים כחולות (הן לא חייבות להיות כחולות) בורקות. הוא מדבר יפה, הרב הזה. כמעט מהפנט במבטו החודר. תיזהרנה מהרב הזה, אמר הרב בהר”ן.
אני נזכרת בשיחה הזו שוב ושוב, ובאזהרה שלו.

אבל איך יודעים?!?!

לפעמים פשוט יודעים. אבל לפעמים זה לא ברור.
ואז מה?
זו השאלה שמטרידה אותי.
ואולי לא יודעים? ואם לא יודעים, אז מה עושים?!?!

נראה לי שהמשנה שהזכרנו עונה על השאלה באופן מסוים, לפי המשנה מחלוקת שאינה לשם שמיים אינה מתקיימת. ואם יורשה לי – הנהגה שאינה לשם שמים, אינה מחזיקה לעד. סופה להיחשף.

בקיצור, מחכים. וכמו שהרב בהר”ן אמר, נזהרים.

ובינתיים מה עושים?

מה, לא נסמוך על אף מנהיג? כל מנהיג חשוד? לא נשמע ונתחבר לאף רב או מורה מחשש שנגלה ש…

נראה לי שיש להתחבר, ויש להתחבר. ואולי כאן טמון הפיתרון, אולי זוהי העצה.

יש משנה נוספת בפרקי אבות, בפרקי אבות כתוב גם ‘עשה לך רב’. המשנה ממליצה בחום לכל אחד למצוא לו רב שיסייע לו בדרכו, ייעץ לו, יתמוך בו. להתייעץ עם רב זה מצוין. אבל יש צורך במשנה זהירות. לדעתי אנחנו לפעמים מחפשים רב שיחליט לנו הכל, ש”יחזיק לנו יד” בכל אשר נפנה.
אני רוצה לדרוש את מילות המשנה, שלא ממליצה לבחור רב אלא לעשות רב. שאולי הקשר איתו מלווה בעשייה. לא בביטול עצמי אלא בשמירה על עצמאות.
זה ממש נחמד שמישהו אחר מחליט לי הכל, זה מסיר המון לחץ ואחריות. אם זה לא מסתדר זו לא אשמתי, הרב אמר.
ומעבר לכך, אולי כך התחנכנו, לפחות בחלקנו. להישמע לרב, ללא ביקורת, וללא עוררין.

אבל ככל שזה אולי נשמע נחמד, קשר כזה עם רב הוא לא בריא. הרב שמסכים לזה צריך להדליק לנו נורה אדומה. קשר תלותי עם רב מביא עמו ציות עיוור שהוא מסוכן מאד בין אם נגלה בסוף ש… ובין אם לא.

רב שבאמת רוצה בטובתנו, ירצה גם שנלמד להחליט החלטות לבד. יסייע אמנם בהחלטה, אבל יגדל אותנו ולא יקח פיקוד. לא יצור תלות. יעזור לנו להיות עובדי ה’ עצמאים בשטח.

גם אנו מוצאים את עצמנו לא פעם מנהיגים קטנים, שנזקקים לתת עצה. האם אנו פשוט אומרים מה דעתנו, או שאנו מנסים לעבור עם השואל תהליך אמיתי בו הוא יבחר בסוף בעצמו? אם זה ילד, חברה, תלמידה. האם אנו נאזרים בסבלנות ומקשיבים לכל הסיפור, עם כל הלבטים? בדרך אם נותנים למספר לספר בנחת באיזשהו שלב הוא מגיע לתובנות ואולי אף להחלטות.
או שאנחנו רוצים לסיים מהר ואומרים לו מה לעשות….
או להביע את דעתנו.

אני מברכת אותנו שנזכה להמון מנהיגים שפועלים לשם שמיים, שנצליח להבחין בהם, ושנצליח גם אנו לפעול לשם שמים גם כמנהיגים קטנים וגם כיחידים.