.

נלמד היום תורה חשובה של רבי נחמן, ליקוטי מוהר”ן תורה מ”ח.

אנו הולכים היום לכל מיני אנשי מקצוע, קואוצ’רים למינהם בתקווה למצוא את השיטה של החיים.

חשוב לדעת שרבי נחמן בחכמתו ועוד הרבה קודם לאנשי המקצוע נתן לנו עצות בכלל התחומים.

אחת התופעות הכי קשות שכולנו חווים היא שאנחנו משתדלים ועושים, במטרה להתקדם ולהתקרב אליו, אבל מוצאים את עצמנו נשארים באותו מקום.

ליקוטי מוהר”ן תורה מ”ח: “כשאדם נכנס בעבודת ה’ אזי הדרך שמראים לו התרחקות, ונדמה לו שמרחיקים אותו מלמעלה ואין מניחים אותו כלל להיכנס בעבודת ה’ “.

אומר ר’ נחמן שרוב בני האדם ישנים, אדם יכול להיות דתי ושומר מצוות אבל ישן. כמו קלף של ספר תורה שעובד עיבוד ארוך כדי להכשיר אותו לכתיבה, וכך האדם מגיע לעולם כמו עור בהמה גולמי ועליו לעבד את המידות שלו  ולא להיתפס בתרוצים של כך נולדתי. עבודת המידות היא חובה של כל אחד מאיתנו וכשאנו לא עושים זאת אנו נקראים ‘ישנים’.

וכאן מדבר רבי נחמן על אדם שקיבל החלטה ומתחיל לחקור לתוך נפשו פנימה, עובד על תכונות הנפש והמידות שלו. ודווקא כשעושה זאת מרגיש התרחקות.

ההגיון אומר כשכאשר משקיעים במשהו אנחנו רוצים לראות תוצאות.

אומר ר’ נחמן-כשאדם מתחיל תהליך פנימי רוחני שעוסק בתיקון של עצמו, החוק הרוחני הוא שיראו לי התרחקות.

ומציין ר’ נחמן ‘ונדמה’ אנו בעצם חושבים שמדובר בהתרחקות אך לא כך הדבר במציאות, האמת היא שמדובר בהתקרבות.

ומה הטעם שאנחנו פוגשים את ההתרחקות וההסתר פנים הזה? וממשיך רבנו  “וצריך התחזקות גדול מאוד לבלתי ליפול בדעתו ח”ו….כשרואה שעוברים ימים ושנים..ועדיין הוא רחוק מאוד ולא התחיל לכנוס לשערי הקדושה”.

שיחות הר”ן- עבודת ה’ היא כמו נקיון פנימי, כשאנו מתחילים לעשות התבוננות לתוכנו, צפים ועולים למעלה מנבכי הנפש כל הזוהמה.

מסביר רבי נחמן את התהליך ואומר שבעצם ההתבוננות לתוך עצמנו אנו מתחילים לראות את הפסולת וזה השלב הראשון של הפעולה. התהליך הינו הדרגתי. ותחילתו בהרחקה- “ממית ומחייה ומצמיח ישועה”. קודם ממית, נותן לנו לטעום את הכישלון והאכזבה ואז- “מחייה ומצמיח ישועה”.

מטרת ההרחקה היא להנמיך את האגו, הקב”ה דורש מאיתנו ביטחונות בטרם נבוא אל הקודש פנימה, עלינו להוכיח שמטרתנו היא טהורה ונקייה ממניעים אגואיסטיים.

רבי נתן משווה את עבודת הקורבנות לעבודת הנפש, ואומר: “כמו שתראה בעניין עבודת הקורבנות… אם תדקדק בהם תראה שמערכה גדולה קודמת למערכה שנייה של קטורת..ומערכה שנייה קודמת לסידור שני גזרי עצים… וכו. עיין היטב בסדר הזה ותראה פליאות גדולות שנראה לכאורה שלא עשו כסדר מכיוון שיש עבודות חוץ ועבודות פנים….” וכן כל סדר המערכה הוא עניין הנ”ל שצריכין לדלג מעבודת פנים לעבודת חוץ ולהיפך, וכך הוא סדר המלחמה עם הסטרא אחרא.

סדר העבודה מקביל לחיינו כניסה ויציאה מהקדושה ואליה, ברגעים שאנו מרגישים את ההארה האלוקית אומר הקב”ה תזכרו את האור לימים של חושך, ולמה איננו נשארים בהארה? כי אז היינו נופלים לגאווה.

המסלול שלנו הוא לא פשוט בעולם הזה, ישנם את אלה שישנים, וישנם שמחליטים שמתעוררים בעבודת ה’. אומר לנו- אל תתפעלו מהרגש הזה שנופל עליכם. גם כשאתה נמצא במבוי סתום, תבין שאתה לא מבין מה קורה בעולמות העליונים. במה כן תשקיע? לקום. גם אם נפלת תקום ובשמחה. תנועה הכי קטנה של אדם מגושם בעוה”ז שווה לאלפי קילומטרים בעולם העליון.

קנה המידה שלנו בנוגע למה שקורה בעולם הזה אינו תואם ולו במעט לקנה מידה העליון.

הבקשה של בורא עולם מאיתנו בעולם הזה היא אל תתיאש!

אם כל פעם שהיינו עושים טוב היינו מקבלים טוב חזרה לא הייתה בחירה בין טוב לרע, המוטיב הוא לא לפחד. לא להתרגש מזה שלא הולך לי. זו הכלל וזו הדרך. ואנו? ממשיכים לחפש אותו.