אשירה אשירה“אשה במלוא הדרה” – שדולת הנשים לא מייצגת אותי
פסיקות בית המשפט בחודשים האחרונים, ו”השתדלותה” של שדולת הנשים לפעול לכאורה, בשם הנשים, ובשם השוויון, למנוע קיומם של אירועים בהפרדה בין גברים לנשים, גורמת לפגיעה קשה בזכויות יסוד בסיסיות של חופש הפרט, חופש הפולחן הדתי, וכבוד האדם וחירותו.
המלחמה בתופעת הדרת הנשים, הופכת למלחמה תרבותית בצבור יהודי מאמין, החי את מורשתו ותרבותו מזה אלפי שנים.
שדולת הנשים אינה מייצגת את הצבור הנשי בכללותו, ואינה גוף נבחר, ובהשקפותיה מנסה להדיר צבור נשים גדול מהאקדמיה, ומהשתתפות באירועים תרבותיים.
החלת שוויון פורמלי ולא שוויון מהותי הנה כשל בהבנת מהותה של דמוקרטיה ופלורליזם.
המחוקק במדינת ישראל, קבע בחוק “אסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס”א 2000 ” בסעיף 3(ד) סייג ברור להגדרת הפליה.
3 (ד) – אין רואים הפליה לפי סעיף זה
….
(3) בקיומן של מסגרות נפרדות לגברים או לנשים, כאשר אי הפרדה תמנע מחלק מן הצבור את הספקת המוצר או השרות הצבורי, ובלבד שההפרדה היא מוצדקת, בהתחשב בין השאר, באופיו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי, במידת החיוניות שלו, ובקיומה של חלופה סבירה לו, ובצרכי הציבור העלול להיפגע מההפרדה.
המחוקק סייג את הגדרת ההפליה המגדרית, באופן המאפשר קיומם של אירועים נפרדים. שאלת החיוניות, כשמדובר בצבור דתי המנוע, על פי השקפתו ואמונתו לקיים אירועים ציבוריים ללא הפרדה בין נשים לגברים, אינה שאלה כלל, אלא תנאי מובהק לקיומו של האירוע.
פרשנות החוק על ידי בית המשפט ועל ידי היועצת המשפטית, הגב דינה זילבר, הינה קיצונית וחסרת הגיון, מתעלמת מכוונת המחוקק ומלשון החוק, ומכילה פרשנות קיצונית, המהווה פגיעה יסודית בזכויות חופש הפולחן והדת, האמונה, וכבוד האדם וחירותו.
אנו החתומות מטה, מוחות בתוקף על הפגיעה בזכותנו כנשים, לבחור באופי האירועים בהם נשתתף. מוחות על פגיעה בתרבותנו, בדתנו ובאמונתנו, ועומדות על זכותנו כנשים, לקיים אירועים בהפרדה מגדרית.
נורית אילון הירש , עו”ד
עורכת אתר נשים אשירה
דבריה של הרבנית ימימה מזרחי בנושא “אשה במלוא הדרה” :
“נפשי, נפשי חמדה…” כך לא ישיר מוטי שטיינמץ השבוע בעפולה.
ונפשי שלי חמדה ,למחות נגד ההפרדה.
ההפרדה במתחמים ופארקים שמפקיעים מחירים ב”בין הזמנים” כדי שתישמר בקנאות ההפרדה: ההפרדה שבין החרדים שנוהרים בהמוניהם למתחמי הנופש לבין מי שלא רוצה לראות איך הפארק “משחיר” מדוסים. למשפחות הברוכות בילדים, לא תהיה אפשרות לבלות במקום כזה וכך, בלי מילים מפורשות בחוק, תהיה הפרדה. מגזרית.
שום שדולה לא תשתדל למחות נגד ההפרדה הזו מפני שהיא לא מיוצגת בשום מילה של שום חוק. הן כן ישתדלו, השדולה, לייצג את המילה הכתובה שלא עומדת מאחריה שום אישה שביקשה הגנה.
היא בסך הכל ביקשה ללכת עם כל ילדיה, שיחיו וירבו(!), למקום שבו ירגישו בנוח מול כל אלה שמרגישים כל כך לא בנח עם הים הנפרד, ים הדתיים שמסביב.
ואני מרגישה, שזו עת בשורה, שאנחנו בין הזמנים. הפסיקה הזו כמו גם העתירה הזו, היו חייבות לצוף על פני השטח רק כדי לבשר על בואו של הזמן החדש. הזמן שמאלץ אותנו בישראל של 2019, לדעת
לכבד מגזרים לפחות כמו שמכבדים מגדרים. פשוט
לדעת זה זה.
ולדעת, זה כואב לפעמים . או כמו ששר שטיינמץ הכי מדויק: “הווווווי , לדעת, אוי יוי יויו לדעת….”
הנשים , השמיעו את קולן מעל כל במה הבוקר. הפנייה שלי, נוגעת בנימים העמוקים של העתירה הזו.
ימימה מזרחי.
קיבלתי בקשות לחתום על העצומה בכמה קבוצות ווטסאפ. לא ברור אם הכווה שרק נשים יחתמו על העצומה או גם גברים מוזמנים לחתום.
גם גברים מוזמנים לחתום
הבטוי “הדרת נשים”- לשון השמצה והשנאה שמדירה חרדים מלגיטימיות.
|
“הדרה” משמעה “הרחקה”. אפשר שהבטוי “הדרת נשים” מיובא מתרבויות אחרות ששם יש כוונה לסלק נשים מהמרחב הצבורי אל ביתן,
אבל בתרבותנו נכון לראות את הכוונה שמלכתחלה, את תביעת ההלכה מגברים, דוקא, להדיר עצמם מנשים, כלומר שב”הדרת גברים” עסקינן, או, לפי התוצאה, לומר “הפרדת גברים ונשים”,
אבל הבטוי “הדרת נשים” אינו מתאים לשמוש אלא כתחמושת בידי שקרנים משניאי חרדים שמנסים ליחס להם כוונה להגביל נשים.