אשירה אשירהלפני כמה שנים העברתי שיעור על יום כיפור, דיברתי על הצום ומשמעותו, וראיתי שאחת הנשים שישבה מולי על סף דמעות.
כולם מדברים על המשמעות של הצום, היא אמרה. ואני לא צמה. אסור לי לצום, אני רוצה לצום…
השיעור הזה עוד הולך איתי.
כל כך ברור שיום כיפור הוא יום של צום, של תפילות ושל וידויים. אבל האם זה באמת כל כך ברור? מי מאיתנו לא יודעת שזה לא תמיד נראה כך…
ובשנה שעברה אני בעצמי הייתי ביום כיפור שכזה. ישבתי במיטה מצוידת בכוס המסומנת שלי, מחזור התפילה, קרטון של חלב שקדים, ספרים על יום כיפור וכמובן התינוק הקטן. (שבזכותו נתכנסנו היום…)
קיבלתי בלב שלם למלא את הוראת הרב לשתות בשיעורים.
קראתי ולמדתי מאמרים וקטעי חסידות, התפללתי כמה שיכולתי.
חיפשתי את עצמי. חיפשתי רמז, אזכור קל שבקלים, התייחסות אלי. ואל כל האחרים – שלא צמים היום. שלא מגיעים לכל נדרי ונעילה. וזה לא שלא רצינו. כל כך רצינו.
אך לא מצאתי. כל כך הרבה רעיונות יפים, אך ההנחה הפשוטה שצמים ומתפללים.
וברור שצמים ומתפללים.
אך מה עם אלו שלא?
מהו משמעותו של היום הקדוש הזה במיטה עם חלב שקדים? ללא כל נדרי, ונתנה תוקף?!?!
בפסוקים המתייחסים ליום כיפור בויקרא כ”ג יש חזרה על הביטוי בעצם היום הזה.
מה משמעות הביטוי בעצם היום הזה?
רבנו בחיי מסביר שעיצומו של יום מכפר. לשבים בתשובה. מה הכוונה שעיצומו של יום מכפר?
נכון שיש ליום כיפור מצוות. קרבנות. צום. תפילות.
אך היום הקדוש הוא גם בעל עצמה. יש לו סגולה.
גם ללא קרבנות, עיצומו של יום מכפר.
גם ללא צום, עיצומו של יום מכפר.
גם מי שאינה יכולה לצום יכולה להתחבר לעניין של היום, לעיצומו של יום, לשוב בתשובה ובעז”ה לזכות לכפרה.
התשובה היא תהליך שאינו תלוי בצום.
וליום הכיפורים יש עוצמות.
לכל זמן יש עניין.
לא תמיד חשים בעניינו של הזמן, אך אם מקשיבים, מתבוננים, אפשר לפעמים לחוש. להתחבר.
לחוש את יום כיפור.
ולחוש את החיים. את עיצומן של אירועי היום, האישיים שלי, שלך. שאולי בגללם את לא צמה.
תינוק חדש, הריון בסיכון, ועוד.
לחוש את העומצות של היום.
מה העוצמה של היום שלך? עיצומו של היום שלך?
תקשיבי. תחושי.
ותתכונני.
כי יום כיפור שכזה יכול לקום או ליפול על הכנה ראויה.
אז איך מתכוננים?
הנה כמה המלצות חמות ליום כיפור. חלק מן העצות שייכות רק לאלו שלא צמות, חלקן מתאימות גם לאלו שכן:
* לשתות ולאכול באופן מושכל לפני הצום. חשוב להתחיל לשתות 72 שעות לפני הצום!
גם את שותה או אוכלת בשיעורים, עדיף להימנע ממצב שבו תיאלצי לשבור את הצום ממש.
* לתכנן להיות במקום מתאים – עם העזרה שתזדקקי לה. אולי אצל ההורים, או לקבוע עם חברה. לדאוג שהבעל מודע היטב למצב ומוכן לסייע בשעת הצורך, אפילו על חשבון התפילה אם צריך…
* ממליצה מאד על מחזור “תפילה ממקורה” בהוצאת קורן הכוללת הנחיות לשעת דחק – במחזור זה מסומנים חלקים שונים מן התפילה. מהם העיקרים יותר ופחות ומה לא אומרים ללא מניין.
* ממליצה להכין הכל מראש – אם את שותה בשיעורים אז כוס מסומנת עם השתיה שנבחרה, חומר לקריאה וכו’.
לסיום, גיליתי את התפילה המקסימה הזו שמתאים לאומרה לפני האכילה או השתייה ביום כיפור:
הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות אכילה ושתיה ביום הכיפורים כמו שכתבת בתורתך: ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, אני ה’. ובזכות קיום מצווה זו תחתום אותי ואת כל חולי עמך ישראל לרפואה שלמה ואזכה ביום הכיפורים הבא לקיים שוב ועיניתם את נפשותיכם, כן יהי רצון, אמן.
(מתוך הספר תורת היולדת)
בעז”ה שנזכה כולנו להיכתב ולהיחתם לחיים טובים ולשלום.
שנה טובה ומתוקה!
להוראות הלכיות בעניין: https://www.yeshiva.org.il/midrash/35944
תגובות אחרונות