הלכות לנשים לימי ראש השנה ה’תשע”ב\אברהם תפילינסקי
ערב ראש השנה
התרת נדרים
נהגו הגברים לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה, הנוסח הינו כוללני ומיועד בעיקר על נדרים שבועות ומנהגים ששכחו מהם, וכן כדי למסור מודעה שכל המנהגים שינהגו בעתיד הם בלי נדר.
מכיון שעיקרו מיועד למנהגים שנהגו בהם ולא אמרו בלי נדר, יכולה אשה לסמוך על דעת הרב עובדיה יוסף לבקש מבעלה שישמש לה שליח להתיר גם עבורה.
יש להעיר שהתרת נדרים הנהוגה אינה מועילה רק לכפרה מעט על נדרים ומנהגים ששכחו, ואינו מועיל על נדר או מנהג שזוכרים אותם עדיין, שעליהם יש לעשות התרה כדין.
עירוב תבשילין
בשנה זו שחל שבת מיד לאחר ימי החג, יש לעשות לפני החג (ביום רביעי) עירוב תבשילין, אופן עשייתה מבוארת בסוף המאמר.
הכנות לחג
מכיון שביום טוב אסור להדליק אש חדשה, לכן ראוי להכין נר או גז דולק למשך כל שעות החג, שממנו יוכלו אחר כך להעביר אש למקום הצורך.
יש להתרחץ וללבוש בגדים לכבוד החג, למרות שהחג הוא יום דין, אנו סמוכים ובטוחים בהשם יתברך, שיכתבנו בספר החיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וגזרות טובות.
ראוי לזכור, שהיום הוא היום האחרון בשנה, ובספרים מבואר שהכל הולך אחר החיתום, והיום האחרון בשנה יכול להעלות את כל השנה לטובה ולברכה, לכן מה טוב וראוי לנהוג באותו כלפי כל בני הבית בנעימות ובנועם.
הדלקת נרות
לדעת הרב עובדיה יש להדליק נרות לפני השקיעה כבכל שבת, מנהג הרבה מקהילות האשכנזים להדליק בליל החג עצמו. שקיעת החמה בשנה זו בשעה 18:26 באזור ירושלים, כניסת החג 17:57.
בשונה מערב שבת שמדליקים ואחר כך מברכים, בערב חג מברכים ‘להדליק נר של יום טוב’ ואחר כך מדליקים את הנרות, (חוץ מיום טוב שחל בשבת).
מנהג האשכנזים לברך גם ברכת ‘שהחיינו’ לפני ההדלקה, והספרדים אינם מברכים כי אם שומעים ברכה זו בשעת הקידוש.
(ביום השני אשה המקדשת בעצמה על היין תברך שהחיינו בקידוש עצמו ותכוון גם על בגד חדש או פרי חדש שלא אכלה ולא בהדלקת הנרות)
ליל החג
תפילת ערבית
עם צאת הכוכבים (20 דקות לאחר שקיעת החמה) כדאי להתחיל את השנה החדשה בתפילת ערבית, יש להתפלל מתוך מחזור של ראש השנה, מכיון שבתפילת הלחש מוסיפים גם תפילה ובקשה מיוחדת לרגל יום המלכת השם.
נוהגים לברך אשה את רעותה בלחיצת יד בברכת ‘לשנה טובה תכתבי ותחתמי לאלתר לחיים טובים ולשלום בספרן של צדיקים גמורים’. אפשר לברך כן את הילדים לבן בלשון זכר ולבת בלשון נקבה.
קידוש וסעודה
מיד לאחר התפילה עורכים את שולחן החג, ומניחים עליו גם הסימנים הנהוגים לאכול בליל ראש השנה.
מקדשים על היין, נוסח הקידוש מיוחד לליל החג, הנוסח מופיע במחזורים וסידורי התפילה לראש השנה, לאחר הקידוש (לפני שתיית הכוס) מברכים הספרדים ברכת שהחיינו, האשכנזים שבירכו כבר בהדלקת הנרות, לא יענו אמן על ברכת המברך.
מי שבעלה נסע לאומן, יכולה לקדש על היין, הנוהגת לברך ‘שהחיינו’ בשעת הדלקת הנרות, לא תברך בשעת הקידוש, ויש להורות לילדים לברך לבד ברכת שהחיינו.
תכווין להוציא ידי חובה את כל השומעים, אשה יכולה להוציא ידי חובה גם גברים אחרים מבני משפחתה הורים ואחים.
מנהג הסימנים
נוהגים לאכול בליל ראש השנה מאכלים ששמם או צורתם מרמז על דברים טובים, כגון רימון שמרובה בגרעינים טובים ואכילים ומרמז על ריבוי זכויותינו, תמר המרמז שיתמו אוייבנו, תפוח בדבש המרמז על שנה טובה ומתוקה, רוביא שירבו זכויותינו, כרתי שיכרתו אויבינו, קרא שיקרעו שטרי חובותינו ויקראו ספרי זכויותינו, דג שנפרה ונרבה כדגים, ראש דג או כבש שנהיה לראש ולא לזנב, וכן אפשר להוסיף עוד ועוד מאכלים המרמזים על מזל טוב וברכה.
יש לאכול את הסימנים לאחר נטילת ידים וברכת המוציא ואכילת כזית פת, יש להקדים לברך על התמר ‘בורא פרי העץ’, ולאחר מכן את שאר הפירות, לאחר מכן אוכלים את מיני הירקות ואם יש ביניהם פרי שאין דרכו לבוא בתוך הסעודה יש לברך עליו ‘בורא פרי האדמה’, ואחר כך אוכלים את המינים שברכתם שהכל. על הרוביא, קרא, כרתי, סילקא, ראש דג או כבש, וכן דגים, אין מברכים, שהם דברים הבאים מחמת הסעודה, ואינם כתמרים רימון ותפוח הבאים כקינוח סעודה.
נוהגים לומר על כל מין ומין את ברכת ‘יהי רצון’ כפי שמופיע בסידורים.
נוהגים לאכול בשר שמן ודברים מתוקים כמו שהורה עזרא הסופר על ראש השנה: וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת יְהוָה הִיא מָעֻזְּכֶם.
יש נוהגים להימנע מאכילת דברים חמוצים וחריפים בראש השנה, אך מי שאוהבת מאד מאכלים אלו ובפרט אם המנעותה צער הוא לה, יכולה לאכלם שזהו עונג יום טוב שלה.
כחלק מהסימנים שעושים כדי לרמז על סימן טוב, יש גם ליזהר מאד מכעס ועצבות וכל המדות הרעות.
ברכת המזון
בברכת המזון יש להוסיף בסוף ברכה שלישת את בקשת ‘יעלה ויבוא’ ומציינים בו ‘את יום הזיכרון הזה’, אם שכחה ונזכרה קודם שהתחילה ברכה רביעית הרי מברכת היא בשם ומלכות “ברוך אתה א’ אלוקינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל את יום הזיכרון הזה (הספרדים מוסיפים: את יום טוב מקרא קודש הזה), ברוך אתה ה’ מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזיכרון. אם שכחה לאחר שהתחילה ברכה רביעית אינה מברכת עוד ומסיימת את ברכת המזון.
יום ראש השנה
קידוש
אשה שאינה רגילה להתפלל כל יום, אסור לה לשתות כלום קודם שתקדש, הקידוש ביום ראש השנה הוא כנוסח המופיע בסידורים, שאומרים פסוק מעניני החג כגון ‘תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב’ ואחר מברכים ברכת הגפן, ויכולה לאכול ולשתות, ואינה צריכה אחר התפילה לקדש שוב.
תפילות
ראוי להתפלל את תפילות החג שחרית ומוסף, הנוסח מופיע במחזור לראש השנה. בפרט תפילת מוסף טוב וראוי למי שבידה, להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, אך אם ילדיה צריכים לה בבית, זהו מצוותה והוא הראוי והמשובח לפני השם יתברך, ותתפלל בביתה כמה שבאפשרותה, כי אחת המרבה ואחת הממעיטה ובלבד שתכוון לבה לאבינו שבשמים, אך אם יש לה אפשרות לילך לפחות לתקיעת שופר מה טוב, ואם לא, רצוי שאחד השכנים יבוא להשמיע לה התקיעות בביתה, ואם גם זה אי אפשר לה, אין לה חובה יותר, ותשמח במתנת שמים שבחיי משפחתה וגידול ילדיה, כי אין חובה לאשה מן הדין לשמוע תקיעת שופר, ואינו אלא זכות והידור שנהגו בהם הנשים הצדקניות.
בראש השנה אין להתוודות בפה על חטאים, אך ניתן להרהר בלב על תשובה, מותר וראוי לקבל קבלות טובות.
אין להתפלל תפילת שחרית כי אם עד סוף זמן תפילה – השנה סוף הזמן ב10:29
כמו כן המשכימה קום תיזהר שלא תתחיל את תפילת הלחש לפני הנץ החמה – השנה ב6:19
תפילת מוסף ראוי שלא להתחיל לפני הזמן שהציבור התחילו להתפלל תפילת מוסף (משעה 8:00), וזמנה כל היום, ולכתחילה ראוי להתפלל לפני סוף שבע שעות – השנה ב13:28
סדר התפילה בבית הכנסת – שחרית, קריאת התורה, תקיעת שופר, תפילת מוסף. מי שמתפללת בביתה, יכולה להתפלל שחרית ומוסף, ולאחר מכן לילך לשמוע תקיעת שופר, מה ראוי אם תוכל להתפלל בביתה שחרית, ולהישאר בבית הכנסת לשמיעת תקיעות שופר ותפילת מוסף לפחות עד סוף תפילת לחש אפילו אם לא תישאר לחזרת השליח ציבור.
תגובות אחרונות