דיקלה אופל-הנותן שלג כצמר כפור כאפר יפזר

בס"ד

המפגש -דיקלה אופל

"הַנּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר"

ביום ראשון החלה בניו יורק סופת שלג פתיתים מושלגים לבנים זלגו מן השמיים וכיסו אט ,אט את הקרקע.

הצמתים הסואנות התרוקנו, מכוניות ננטשו בצדי הדרך נקברות תחת השלג היורד ללא הפסק .

פתיתיי השלג נערמו על בניינים ,בתים וצבעו את העולם בשכבה מדושנת צחורה של שלג .

בוקר יום שני הגיע פתחתי את החלון, נדהמתי לראות את הנוף המוכר , חדש ומולבן .

שלג, מעולם לא אתרגל לתופעת הטבע הנדירה האלוקית הזו, היכולת לטשטש מציאות ולהלביש אותה בבגדי שבת צחורים.

השמיים המשיכו לטפטף את הפתיתים הלבנים ורוח חזקה נשבה .

העולם הנשקף לעניי המשיך להתכסות בפתיתים הנוצצים.

השגרה נעצרה אין יוצא ואין בא, כל החניות סגורות המסעדות ריקות בתי העסק לא פתוחים ,אין אוטובוסים ורכבות, שדה התעופה מושבת.

המכוניות קבורות תחת שלג תובעני,כולם בבתים מסוגרים מתחבאים מהקור ומהרוח הלבנה .

ביום השלישי הסערה פסקה ,אך האנשים הקטנים של העולם עדיין לא יכלו להחיות את עולמם .

איש ,איש ניסה לחלץ את מכוניתו משכבת השלג בה היא טמונה ,לפנות את שביל ביתו מערמת השלג שאט אט הופכת להיות חלקלקה להבהיל.

בעליי עסקים מפלשים את מעברי הרחוב בכדי להיות נגישים ללקוחות שלא נראים ברחוב.

הילדים לא הולכים לבית הספר ולגנים ההורים לא ממהרים לעבודה ,כולם מושבתים בבתים.

עוד יום חולף האוכל בביתי נגמר ,אני יורדת לקנות מצרכים במגפיים מיוחדות ובכל זאת מחליקה.

האנשים שחולפים על פניי מרוכזים ברצפה החלקה כל אחד עסוק בלשרוד אין אחד שמרים את עניו מנעליו .

כשאני מגיע לסופר בצעדים מדודים עייפה ורועדת מקור ,אני מתוודעת לכך שהוא ריק מתוכן

הסופר דל במוצריו , אין הספקה חדשה הירקות ישנים ומדף הביצים ריק ,מדף מוצריי החלב הכשר מיותם ,וכל השפע המוכר הופך לדל ומצומק .

התקוות ליום עבודה פורה ומרווח מתפוגגות ,כי אין איש ברחוב וכולם בבתים מחוסרי אמצעים.

בעבר ימים שכאלה היו חולפים לנגד עניי הייתי רואה בהם ימיי שלג קסומים כמו אז בסדרה "קטקטים" איזה כייף איזה יופי וזהו .

היום עם החשיפה לדת והחזרה בתשובה אני מבינה כמה אנחנו כולנו קטנטנים כמה עוצמה יש לקדוש ברוך הוא, כמה חזקה יש לו על העולם .

ביום שלם של דמעות מושלגות הוא מכסה אותנו עם כל התוכניות שלנו השגרה מהלך היום ,ומנווט הכל כרצונו .

משבית את השליטה המדומה שיש לנו על חיינו.

נותן לאדם רב אמצעים להרגיש מחוסר כל ,נותן למחוסר הכל להרגיש שבוע שלם כמו כולם .

ההבנה הזחיחה הזו שכלום לא מובן מאליו, לא שיוצאים מחוץ לבית,לא שהולכים לעבודה ,לא שקונים מלפפון בסופר, ונוהגים במכונית .

השם נותן מקום ,לפסק זמן ,לחשוב ,להודות ,להלל ולא לשכוח שאנחנו ילדיו החיים בארצו בעולם שהוא ברא יצר והפיק .

הוא זה שמורה מתיי ההפסקה מגיעה .

תודה לך השם על אותות מופתים, על היכולת שהענקת לראות מעבר ,על התענוג המופלא להודות לך בורא עולם.

פרק קמח

(א) הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת-יְהוָה מִן-הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים:
(ב) הַלְלוּהוּ כָּל-מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כָּל-צְבָאָיו:
(ג) הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל-כּוֹכְבֵי אוֹר:
(ד) הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם:
(ה) יְהַלְלוּ אֶת-שֵׁם יְהוָה כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ:
(ו) וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חָק-נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר:
(ז) הַלְלוּ אֶת-יְהוָה מִן-הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל-תְּהמוֹת:
(ח) אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר רוּחַ סְעָרָה עשָׂה דְבָרוֹ:
(ט) הֶהָרִים וְכָל-גְּבָעוֹת עֵץ פְּרִי וְכָל-אֲרָזִים:
(י) הַחַיָּה וְכָל-בְּהֵמָה רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף:
(יא) מַלְכֵי-אֶרֶץ וְכָל-לְּאֻמִּים שָׂרִים וְכָל-שׁפְטֵי אָרֶץ:
(יב) בַּחוּרִים וְגַם-בְּתוּלוֹת זְקֵנִים עִם-נְעָרִים:
(יג) יְהַלְלוּ אֶת-שֵׁם יְהוָה כִּי-נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ הוֹדוֹ עַל-אֶרֶץ וְשָׁמָיִם:
(יד) וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל-חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרבוֹ הַלְלוּיָהּ