רויטל צדוק – רגש ושכל

הרגש ביסודו מסוכן מאוד כי הוא נתוןלתנודות.

ניתן לצייר זאת כאדם השוכב על גבי הים,אם גלי הים נוחים אזי נוח לו, אם הם עולים ויורדים כן הוא , אין לו יציבותוכיוון משלו. הרגש הוא  מושפעממעברי החיים. כשאדם רואה משהו טוב הוא שמח וכשרואה משהו רע הוא מתרגש נכנסלפאניקה.

 לעומת זאת השכל ,לכאורה מייצב אתהאדם מרים אותו אל מעבר למה שקורה, הוא מאפשר לאדם להתבונן על המציאות לא לפי מהשקורה עכשיו אלא להסתכל קדימה.

השכל מסייע לאדם להבין את התועלת שבדבר.

-הרב צבי יהודה זצ"ל היה אומר שיש לנו שכל ,רגש, רצון ודמיון ,תמיד השכל צריך להיות בראש כמלך ,מוח, לב וכבד, אם הרגשבראש, זה עלול להוביל את האדם לדברים מסוכנים לחוסר יציבות .

האישה מטבעה נתונה יותר לתנודות, למצבי רוח וזה לכאורהלפעמים מסוכן.

– חז"ל מוצאים פעמים רבות שדווקא הנשים היו יציבותיותר מן הגברים.

כפי שכתוב:"בזכות נשים צדקניותנגאלו ישראל ממצרים ובזכותן יגאלו" ,הנשים גם לא חטאו בחטא

העגל ולא נמשכו ליצירתו. מחז"למצטיירת תמונה הפוכה לנשים יציבות בסיסיות ומסודרת

יותר מאשר לגברים ויש להבין זאת שהרי אם האישהנתונה לתנודות ולמצבי- רוח, אז מניין אותה יציבות גדולה?

מבאר הרב קוק את דבריו של ר’ חייא בצורהפנימית." דור המדבר הוא הדור שכלל בקרבו את הכוח הרוחני של ישראל לכל פרטיועד סוף כל הדורות, כפי שכתוב: " חסד נעורייך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר".

כי הרי  קדושת השם י"ת ותורת הקודש, זהו תלוי בכוחהרגש הטוב שבלב :הרגש הטהור , שאם אמנם מקומו בלב המוגבל אשר לאדם המשתנהבשינויי המצבים בחיים, אבל הרגש העליון הטהור והמקודש, שעל פיו נבנה קישורן שלישראל ליוצרם וגואלם , הרגש הזה הוא גדול ועצום עד אין סוף ואין תכליתלהישגיו העליונים.

כל מה שאמרנו לגבי חסרונותיו של הרגשנכון לגבי רגש אנושי מוגבל.

אבל לא ביחס לרגש אמיתי היונק מ"ימא דאורייתא", ישדברים שלא יכאיבו לנו או ישמחו אותנו אבל יכאיבו או ישמחו מישהו אחר.

-לדוגמא,יש אדם שיראה ציור יפה ויתרשםממנו מאוד ואם יתקלקל יכאב לו הדבר מאוד.

ויש אדם שהציור אינו מעלה ואינו מורידלגביו כלל.

– יש אדם שישמע קונצרט ויהיה כל כולומלא רגשי הודיה ושמחה , יהיה מוכן לשלם עבורו הון רב ויש אדם שיהיה מוכן לשלם הון רבכדי לברוח מן הקונצרט.

– הרגש הוא חוש הקליטה של המציאות ,זה מה שמעניין אותו ונותן לו אתכוחות החיים ואת המוטיבציה ואם אינו יונק מעולם אידיאלי, איננו פועל עליו כלל. אצלאדם שעוסק בים התורה, במושכלות יתווסף על גבי זה הרגש, רגש כזה הוא עדין מאוד,זוהי מדרגה מאוד פנימית ועליונה .

האיש עניינו לעסוק במושכלות בהבנהובעיון הואעוסק בתוכן הנשגב לעצמו.

האישה על ידי הרגש הטהור שבה קולטת אתמשמעות המושכלות,

מה שהאיש עושה בימא דאורייתא בהבנה ,ובעמל במושכלות באה האישה וקולטת

את הצד האידיאלי , הפנימי והעדין . עדינות זו יציבה לפעמיםיותר מכל דבר אחר.

יוצא איפה שהרגש אינו כלל הבעיה .

השאלה היא: מהי התכונה שממנה יוצא הרגש לפועל? מהומקור ינקותו?

מקור הרגש הטהור וזכות הורשתו לנו מדור המדברשממנו הרגשנו תורת אלו-קים חיים "מורשת קהילת יעקב" היא זכותה של מריםהנביאה.

מכאן ניכר כי האישה עלולה ליתרון הרגש,ולפי גודל מעלתה האלוקית הייתה ראויה לייסד בישראל את יסוד הרגש היהודי. כפי שעשתה זאת מריםהנביאה ודבורה הנביאה ועוד נשים צדיקניות שתרמו לכל העם היהודי בכלל.

מכאן אנו מבינים,שכל הרגשות שמקורם מהסתערותהלב או ממחזה של הווה אין להם  קיום והצלחה.

לעומת זאת, הרגש הרוחני שינקותו מן  התורה, מקור החוכמה והאמת ,אין לו קץ  בעליונותו.